פסק-דין בתיק ת"א 1188-08

התובע שימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמפקח בניה בעיריית אשדוד, באזור בו מצויה דירתו של הנתבע.

עניינה של התביעה הוא במספר מכתבים שנשלחו על ידי הנתבע, שעיסוקו בעריכת דין, אשר נוגעים לדירתו של הנתבע המצויה ברחוב אח"י אילת באשדוד. לפי טענת התובע, המכתבים האמורים כוללים לשון הרע כלפיו.

הנתבע ניהל מאבק בבניה שנערכה בדירה אחרת בבניין המגורים (דירה 7), המצויה מעל דירתו. במסגרת זו, נערכו על ידי מבצעי הבניה ועל ידי הנתבע פניות שונות לגורמי התכנון, לרבות לוועדה המקומית לתכנון ובניה, ועדת הערר ומחלקת ההנדסה והפיקוח בעירייה.

המכתב הראשון עליו מבוססת התביעה, הינו מכתב שנשלח על יד הנתבע למר גריגורי טננבאום, מנהל מחלקת הנדסה ופיקוח בעיריית אשדוד, נושא תאריך 27.8.08. המכתב נושא חותמת נתקבל של מחלקת הרישוי על הבניה מיום 31.8.08.

מכתבו של הנתבע כולל דרישה להפסיק את פעילותו של התובע בעניין הנוגע לערר שהגיש הנתבע על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, לגבי בניה בדירה 7.

במכתב זה מפרט הנתבע את דרישתו להפסיק את פעילותו של התובע בתיק. במכתבו, מציין הנתבע את דבר הגשת ערר על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה לפיה ניתן להוציא היתר בניה, החלטה אשר התבססה על דוח הפיקוח של התובע, בדבר הריסה בפועל של תוספות הבניה שאינן ניתנות לאישור.

במכתב האמור הפנה הנתבע לתוספות הבניה שעדיין קיימות בדירה 7 שאינן ניתנות לאישור וכן טען לקיומן של חריגות בניה שהינן בולטות וברורות.

המכתב מתמקד בטענת הנתבע, לפיה דוח הפיקוח, שנערך על ידי התובע ביום 2.6.08, אינו תואם את המציאות, שכן בפועל קיימות בדירה 7 חריגות בניה. לטענת הנתבע, זוויות הצילום של התמונות שצורפו לדוח מלמדות על חשש וחשד לטיוח, העלמת עובדות, טשטוש ראיות או ניסיון לכך.

בכלל זאת, העלה הנתבע במכתבו האמור טענות בדבר זיוף ופברוק הדוח, וזאת מתוך מטרה מצד התובע לסייע ולהכשיר בדרך בלתי חוקית את ההיתר שניתן לבניה באותה דירה.

המכתב השני עליו מבוססת התביעה, הינו מכתב שנשלח על ידי הנתבע למר גרגורי טננבאום, נושא תאריך 1.9.08. המכתב נושא חותמת נתקבל של מחלקת רישוי על הבניה מיום 1.9.08.

במכתב זה מתלונן הנתבע על המשך הבניה הבלתי חוקית בדירה 7, וזאת בניגוד לצו הפסקה מינהלי שניתן בקשר לעבודות הבניה. בסעיף 4 למכתב מדגיש הנתבע, כי כעת ברור שדוח הפיקוח שהוציא התובע ביום 2.6.08 אינו יכול לעמוד בשום מבחן הגיוני ועל כן החשד לזיוף ופברוק הדוח.

הפרסום השלישי עליו מבוססת התביעה, הינו משלוח חוזר של המכתב הראשון, על ידי הנתבע, למר גרגורי טננבאום, בתוספת דרישה בכתב יד לפיה נדרש מר טננבאום להגיב בכתב לפנייתו האמורה של הנתבע אליו. מכתב זה נושא תאריך 6.9.08. המכתב נושא חותמת נתקבל של מחלקת הרישוי על הבניה מיום 7.9.08.

הפרסום הרביעי עליו מבוססת התביעה, הינו משלוח חוזר של המכתב מיום 6.9.08. היינו, מדובר במכתב הראשון, עליו הופיעה התוספת בכתב יד בדרישה לקבלת תגובה. בפעם זו, הוסיף הנתבע תוספת קצרה נוספת בכתב יד, עם המלה "תזכורת", והתאריך 8.9.08. מכתב זה נושא חותמת נתקבל של מחלקת הרישוי על הבניה מיום 8.9.08.

הפרסום החמישי הינו מכתב תשובה שנשלח על ידי הנתבע לב"כ התובע, הכולל מענה לדרישת התובע להתנצלות. מכתבו האמור של הנתבע הינו מיום 14.9.08. במכתב זה טען הנתבע, כי התובע שלח אליו שליח על מנת להשפיע עליו, בדרך בלתי מקובלת ובלתי חוקית בעליל, לסגת בו מטענותיו. לטענת הנתבע במכתבו האמור, מדובר בשליח "סטייל מאפיה". עוד נטען במכתב זה, כי התובע עזב את עיסוקו כעו"ד לטובת תפקיד מפקח בניה, לאחר שגילה ששם עושים כסף מהיר בכל מיני דרכים "וקומבינות".

לטענת התובע, משלוח המכתבים האמורים מהווה פרסום לשון הרע, ועל כן דורש התובע לחייב את הנתבע בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע.

הנתבע הודה במשלוח המכתב הראשון והמכתב השני וכן במשלוח המכתב הראשון פעמיים נוספות, במסגרת תזכורות. כך גם לא היתה מחלוקת בדבר משלוח מכתב התשובה לב"כ התובע מיום 14.9.08.

הנתבע פרט מסכת ארוכה של אירועים הנוגעים לבניה שנערכה בדירה 7, לנזקים שגרמה בניה זו לדירתו ולהליכים הנוגעים לבניה זו.

ביחס למכתבים שנשלחו על ידו, הנתבע עמד מאחורי הדברים אותם כתב במכתביו. לטענתו, הדברים שכתב היו אמת.  לטענת הנתבע, התובע התנכל לו, על רקע היכרות קודמת שהיתה בעבר בין השניים, שהותירה בלבו של התובע רגשות טינה ונקמנות כלפי הנתבע.

מטעמו של התובע הוגש תצהיר עדות ראשית, אשר מתייחס לפרסומים הכלולים במכתבי הנתבע וכן לתפוצתם אצל גורמים שונים בעירייה. לגרסת התובע, הוא טיפל בנושא הקשור לדירתו של הנתבע, כפי שהוא מטפל בדירות אחרות, באופן  ענייני וללא הפליה.